#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	כתוב שלש דוגמאות של אבק רכילות.	"א. ראובן מספר לשמעון ששמע איך שלוי אמר לחברו על שמעון שתוק איני רוצה להודיע מה עשה וכד'.<br>ב. השכיר מספר לשותף של מעבידו שבח מעבידו שהיטיב עמו בתוספת  שכר יתר על מה שסוכם עמו. (שעלול לגרום תרעומת או מחלוקת מהשותף על המעביד).<br>ג. ראובן מספר לשכנו שמעון איך שאשת ראובן אמרה עליו שהוא אדם זקן וחלש. שדבר זה אע""פ שאינו גנאי מ""מ רגילים להקפיד כשאומרים ד""ז בפניו. שאלה ב. כתוב ב' מקורות להיתר סיפור רכילות במקום הצלת נזק או הפסד ממון שעלול לבא על חברנו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה א"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	תוב ב' מקורות להיתר סיפור רכילות במקום הצלת נזק או הפסד ממון שעלול לבא על חברנו.	"א. ממה דאיתא במכילתא ופסק ברמב""ם שהכובש עדותו בענין ממון של חברו עובר על לאו דלא תעמוד על דם רעיך. חזינן דלאו דוקא בענין הצלת נפשות מחויב להעיד נגד העומד על חברו אלא אף בענין ממון מצווים להעיד נגד הגנב או המזיק וה""ה בזה לספר לנידון שישמור עצמו מהגנב או המזיק העשוי להפסידו.<br>ב. מענין מחאה שכתב הרשב""ם ב""ב ל""ט: שאין בה משום לישנא בישא ומצוה לומר למחזיק מה שאמר עליו פלוני שהוא גזלן וקא אכיל ארעאי בגזלנותא ואין בזה משום רכילות והוא משום שבזה מועיל למחזיק שישמור שטרו.  
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח' עד כלל ט' סי""א  שאלה ב"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	היתר סיפור רכילות לתועלת כשנוגע למניעת הפסד לחברו, האם הוא בגדר רשות, מצוה או חובה. ומה הדין כשמתכוון בסיפורו לשם שנאה האם עבר על איסור רכילות או כיון שסוף סוף מחמת הסיפור חברו ניצל מהפסד, לא עבר איסור.	"סיפור רכילות לתועלת מניעת הפסד או נזק לחברו היא חובה מה""ת, והנמנע מלספר עובר על ל""ת דלא תעמוד על דם רעך. שמוכח בספרא והובא בסמ""ג ורמב""ם דקאי נמי על כובש עדות ממון. וכתב בבאמ""ח שמאחר וגילתה תורה גבי עדות דשייך לאו זה בממון א""כ ה""ה בכל מה שקשור למניעת הפסד ממון של חברנו עובר על לאו הנ""ל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה ג"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	הבאמ&quot;ח כתב שיש לו &quot;ספק עצום&quot; בענין סיפור רכילות לתועלת, כתוב מה הוא הספק ומה הצדדים לכאן ולכאן.	"הספק הוא האם יש להתיר לספר רכילות לתועלת אע""פ שלא ידע הדבר בעצמו רק שמע מאחרים או לא.הצד להתיר אע""פ שלא ידע בעצמו הוא משום שכן מצאנו לגבי גדליה בן אחיקם שמתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח וכו' נחשב כאילו שהוא הרגן (נדה ס""א.), מוכח שיש לחוש אפילו למה שנשמע ולא ידע בעצמו, אע""פ שלא יחליט להאמין וכו'. וכן מוכח מהרשב""ם ב""ב ל""ט: לגבי מחאה   שאפילו אם לא שמע בעצמו מה שאמר פלוני על המחזיק שהוא גזלן רק שאחרים סיפרו לו ג""כ מותר לספר למחזיק ,כיון שעיקר כונתו לא לשם רכילות רק כדי שיזהר בשטרו.<br>הצד לאסור ולדחות הראיות הנ""ל משום שבעניננו ע""י מה שהוא מסיר חשש היזק לאחד גורם היזק לשכנגדו ויתכן שמה ששמע הוא שקר ולעז בעלמא מה ששמעומ""מ נראה פשוט שלא יספר בסתם באופן שמשתמע שהוא יודע בעצמו הדבר רק יספר שכך שמע על פלוני ואולי הוא אמת ושכדאי לו לחוש ולשמור עצמו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה ד"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ראובן יודע ששמעון מתכונן להרע ללוי, וראובן קדם והוכיח את שמעון שלא יעשה זאת כי הדבר אסור לעשותו. שמעון הבטיחו שלא יעשה כמחשבתו להרע ללוי, האם יש באופן זה היתר לראובן לספר ללוי הכונות הרעות שהיו ללוי לעשות לו.	"הבאמ""ח כותב שמותר לראובן לספר ללוי על הכונה הרעה של שמעון שתיכנן להזיקו ואינו יכול לסמוך על הבטחתו, דשמא לא יקיים אותה ויזיק לו כפי מה שחשב לעשות לו.<br><div>אמנם בס""ק י""ד סייג את דבריו וכתב שיש חילוק בין אם הרצון של פלוני להרע לו הוא מחמת כעס זמני וחד פעמי שבזה יש חובה להוכיחו לפני שמספר לבין מצב מתמשך כמו העסקת משרת גנב או שותף וכד' שמן הסתם לא תועיל תוכחתו לשנות את דרכו הרעה, עד כדי כך שלא נצטרך לחוש לו כלל. (ותלוי לפי האיש והענין).</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	לגבי דיני ממונות באיזה אופן אמרינן עביד איניש דגזים ומתי לא אמרינן שמגזים.<br>לגבי איסור רכילות האם אמרינן עביד איניש דגזים ואין לשומע לחשוש מאיומי ראובן על שמעון כדי להתיר לספר לו אודותיו. פרט.	"אם הוא גברא שמוחזק בכך לקיים איומיו לא אמרינן עביד איניש דגזים.<br>לגבי רכילות הבאמ""ח מסתפק אם בעינן מוחזק בכך או אע""פ שלא מוחזק לקיים איומיו מ""מ לחוש מיהא צריך לחוש.<br>אמנם לגבי חשש סכנת נפשות או באופן שיש היכר בדבר למימוש איומיו ודאי שיש חיוב לספר, כדמוכח מעובדא דגדליה בן אחיקם שא""ל יוחנן בן קרח שישמעאל בן נתניה מבקש להורגו וכדין עשה שסיפר לו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה ו"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	לראובן נודע שאביו קיבל למפעל שלו עובד שהוא יודע עליו שהוא גזלן, האם מותר לראובן לספר על כך לאביו כשכונתו לתועלת. נמק.	"<div>אם הוא מכיר את אביו שכשישמע שהוא חשוד על הגזל יפטרנו מיד מעבודתו, אסור לו לספר שנמצא מפסיד למדובר מה שלא היה קורה אילו היה בא לב""ד ומעיד עליו, כיון שהוא עד אחד. ואין היתר לספר רכילות לתועלת אם עי""ז נגרם לו היזק לשכנגדו יותר מאילו היה מספר לב""ד. ואע""פ שהוא יודע בודאות שהדבר אמת. אבל אם אביו לא יפטרנו מהעבודה אלא שמכאן והלאה ישמור עצמו ממנו מותר לספר.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח' עד כלל ט' סי""א  שאלה ז"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מה הדין במקרה הנ&quot;ל אם הם שני אנשים שיודעים על העובד שהוא גזלן והם רוצים לספר לבעל המפעל עליו האם מותר להם.	"
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח&#x27; עד כלל ט&#x27; סי&quot;א  שאלה ח"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"האם רשאים להוציא ממון מחבירו בדרך אסורה מה&quot;ת כשיודע האמת שחבירו חייב לו. כתוב ב&#x27; ראיות לזה."	"אסור להוציא ממון מחבירו אע""פ שיודע באמת שחייב לו אם הדבר נעשה בצורה אסורה. כמו מה שמצאנו שאסור להצטרף לעד שהוא פסול לעדות ע""מ להוציא ממון מחברו אע""פ שהעדות היא אמת שחבירו חייב לו.<br>וכן מה שאסרו חז""ל שישראל להעיד לאינו יהודי נגד ישראל בערכאות של גוים, משום שהם מוציאים ממון ע""פ ע""א משא""כ אם הם שנים מותר. 
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ח' עד כלל ט' סי""א  שאלה ט"		
